ששון נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

פסק דין

מבוא ותמצית טענות הצדדים

התובע עותר לחיוב הנתבעת בסך 5,201 ₪, בשל רשלנות בטיפול בו, כמחזיק כרטיס אשראי שהונפק לו על ידה.

לטענת התובע, שהה בחודש מרץ 2011 בארה"ב, בנסיעת עסקים. במהלך שהותו, יצרה עימו קשר נציגת הנתבעת, והודיעה לו כי כרטיס האשראי שלו שוכפל, וכי נוכח החשש שייעשה בו שימוש לא חוקי, בוטל.

התובע הסביר כי הוא שוהה בחו"ל וכי אין לו אמצעי תשלום אחר, ונענה כי יוכל לעשות שימוש בכרטיס האשראי עד 1,000$ לכל עיסקה.

לטענת התובע, עשה שימוש פעמיים בכרטיס, אך כאשר ניסה להמשיך ולעשות כן, נדחה כרטיסו פעם אחר פעם.

לגירסתו, כתוצאה מכך נגרמה לו עגמת נפש רבה, והוא אף לא יכול היה לגלוש לאינטרנט לצרכי עבודה (התובע משמש מנכ"ל חברת תיירות), דבר שגרם קושי רב.

זאת ועוד, לשיטת התובע, כאשר הגיע לפאריס לטיסת המשך בחזרה לישראל, היה עליו להציג כרטיס אשראי על מנת להיכנס בשער הכניסה לטיסה, ולכן לא הורשה לעלות עליה והדבר גרם לו בושת פנים.

בלית ברירה, הזמין טיסה אחרת (עליה שילם שותפו שהיה בארץ), ושילם עבורה 2,011 ש"ח, מעבר לטיסה שכבר הוזמנה ועליה לא עלה, כאמור.

הנתבעת טוענת, מצידה, כי לפנים משורת הדין איפשרה לתובע לעשות שימוש בכרטיס האשראי, בסך 4,000 ₪, כאמור לעיל (לכל פעולה), למרות שהדבר חשף אותה לחיובים רבים, נוכח העתקת פרטי כרטיס האשראי.

לשיטת הנתבעת, בהתאם לרישומי מערכות המידע שלה, שהינן רשומה מוסדית, לא התקבלו במחשביה בתקופה הרלבנטית כל בקשות למשיכת מזומן או לעיסקאות כנטען על ידי התובע, ולכן אין יסוד לטענותיו.

זאת ועוד, הנתבעת טוענת כי התובע לא יצר קשר עימה לאחר שלא יכול היה לעשות שימוש בכרטיס כפי שהנטען על ידו ולפיכך אין לו אלא להלין על עצמו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמוצגים שהוגשו ושמעתי את העדים, אני בדיעה כי דין התביעה להידחות.

אין חולק, כי היה חשש ממשי ואף למעלה מכך, כי כרטיס האשראי של התובע שוכפל, ובענין זה אני נותן אמון מלא בדברי נציגת הנתבעת.

במצב דברים זה, הנתבעת עמדה בפני סיכון כלכלי מוחשי ולא מבוטל, שכן היא זו שעלולה לשאת בעלות השימוש בכרטיס, ולא התובע.

לפיכך, היתה לנתבעת, על פניו, הצדקה לחסום את כרטיס האשראי של התובע. למרות זאת, הנתבעת פעלה לפנים משורת הדין ואיפשרה לתובע לעשות שימוש בכרטיס – 4,000 ₪ לכל פעולה, ועל כך אין חולק.

הא ראיה כי לאחר אותה שיחה טלפונית בין התובע לנציגת הנתבעת, שתמלילה הוגש לבית המשפט (ועל כך להלן), עשה התובע שימוש בכרטיס (ראה נספח ב' לכתב ההגנה וכן ראה התמליל שהוגש).

מקובלת עלי גירסת נציגת הנתבעת, שאימצה בדיון את כתב ההגנה, לפיה הנתבעת מנהלת רישומים ממוחשבים של האירועים בסמוך להתרחשותם ואין אפשרות לשנותם (ראה סעיף 23 לכתב ההגנה).

ראה לענין זה גם עדותה של נציגת הנתבעת בעמ' 4 לפר', ש' 4, בה היא מאשרת כי היא ידועת מידיעה אישית ש"לא התקבלו הודעות משיכה באמצעות כרטיס האשראי של התובע".